בדידות בעולם וירטואלי

אנחנו יכולים להרגיש בודדים לחלוטין כשאנחנו מוקפים באנשים. אנחנו יכולים להיות ברחוב הכי סואן בסין או ביפן או בארה״ב ולהרגיש בודדים או להיות בנוחות של הבית ולהרגיש בודדים ולא רצויים, חסרי תועלת, כעוסים, רוגזים, לא מובנים, או סתם עצובים ומרוקנים. אנחנו יכולים להיות בודדים לגמרי בבית שלנו מוקפים בבני המשפחה.

אנחנו חיים בתקופה שבה 8 מיליארד איש מרגישים בודדים ומבודדים. ככה בנינו את החברה שלנו. בנינו חברה שאין בה את ההבנה הכי בסיסית – מה גורם לאחר להרגיש טוב, מלא, מסופק, אהוב ורצוי. איבדנו את היכולת האנושית להרגיש מה חסר לאחר. מה חסר לאישה שאיתי. מה חסר לילד שלי. מה חסר לשכן ולחבר. ובעצם, מה חסר לכל אדם. 

הרשתות החברתיות תפסו את מקום הקשר הבין אישי, אנחנו מוצאים את עצמנו מייצרים חברים וירטואלים, מנהלים איתם מערכות יחסים שככל שנוקפות השנים עברו מכתיבה, דו שיח או שיחות לב, להחלפת מסרים ההולכים ומתקצרים ובדרך כלל כוללים תמונה או איזו שהיא מדבקה מתוך מלאי המדבקות המספקות חברות התוכנה, ובמקרה הטוב משפט קצר ביותר.

האדם הינו בעל חי חברתי כמו כל בעלי החיים, בזה אין האדם מותר מהחי. אך בעוד הקשר החברתי בבעלי החיים הינו חלק מטבע החיים שלהם, בני האדם זקוקים לפחות לקשר חברתי עמוק עם אדם אחד לפחות. מחקרים גילו שאנשים שיש להם קשר אחד כזה סובלים פחות מתחושת בדידות.  אלא אם הם מקשיבים למיכאל לייטמן https://delight.co.il/

אני אגלה לכם סוד. תגידו למי שאתכם שאתם אוהבים אותו. תראו לו את זה אפילו אם אתם כועסים עליו. תושיט לה יד, תחייך ותגיד שאתה אוהב ומעריך אותה. לא משנה מה שאתה חושב ומרגיש באותו הרגע. תעשה מאמץ להראות לה שהיא האדם הכי חשוב במציאות הזאת. תראי לו שלמרות המצב ואולי אף בגלל המצב הוא האדם הכי מוערך בעולם. וכל זאת באופן אישי פנים אל פנים רצוי ומומלץ גם לחבק להחזיק יד או כל מחווה שתראה את מה שאתם מרגישים. ואז תראו איך המציאות משתנה.